פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה בדרום ספרד בתקופות שלפני הרקונקיסטה ולאחריה, וספג השפעות תרבותיות של העמים השונים שחיו אז באזור: ספרדים, צוענים, מוסלמים ואף יהודים.
מה שתופס אותי בפלמנקו זה כל הרגש שיוצא החוצה, כל סוג של רגש יכול להיות: כאב, כעס, שמחה, אהבה....
דבר נוסף זה האוטנטיות שיש בריקוד הזה (אמנם היום רואים בהרבה מקומות פלמנקו ממוסחר) הפלמנקו האוטנטי הוא אמנות שמשלבת ריקוד, ניגון ושירה בדרגה הכי שורשית ומחוברת. ריקוד הפלמנקו, מתאפיין בחופש הצורני שלו, בביצוע הספונטאני ובהיבט האלתורי והווירטואוזי שלו. כל רקדן מפתח את הסגנון האישי שלו המבוסס על הטכניקה הבסיסית.
כמו שהמורה לפלמנקו שלי היית אומרת:" פלמנקו או כל ריקוד אחר לא רוקדים עם הרגליים אלא עם הנשמה"
גם כאשר למדתי גיטרה המורה אמר בדיוק אותו משפט רק בקשר לניגון, "גיטרה לא מנגנים רק עם האצבעות"
כל אמנות אמיתית מגיעה מעמקי הנפש...ככה באמת אפשר לזהות אמנות טובה להבדיל מאמנות מסחרית (שבעצם היא לא אמנות)
מה שתופס אותי בפלמנקו זה כל הרגש שיוצא החוצה, כל סוג של רגש יכול להיות: כאב, כעס, שמחה, אהבה....
דבר נוסף זה האוטנטיות שיש בריקוד הזה (אמנם היום רואים בהרבה מקומות פלמנקו ממוסחר) הפלמנקו האוטנטי הוא אמנות שמשלבת ריקוד, ניגון ושירה בדרגה הכי שורשית ומחוברת. ריקוד הפלמנקו, מתאפיין בחופש הצורני שלו, בביצוע הספונטאני ובהיבט האלתורי והווירטואוזי שלו. כל רקדן מפתח את הסגנון האישי שלו המבוסס על הטכניקה הבסיסית.
כמו שהמורה לפלמנקו שלי היית אומרת:" פלמנקו או כל ריקוד אחר לא רוקדים עם הרגליים אלא עם הנשמה"
גם כאשר למדתי גיטרה המורה אמר בדיוק אותו משפט רק בקשר לניגון, "גיטרה לא מנגנים רק עם האצבעות"
כל אמנות אמיתית מגיעה מעמקי הנפש...ככה באמת אפשר לזהות אמנות טובה להבדיל מאמנות מסחרית (שבעצם היא לא אמנות)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה